פיצויים בגין אובדן כושר עבודה ניתנים לפריסה גם מעבר ל 6 שנים!

לאחרונה, פסק ביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין פלוני אלמוני* (ע"מ 59612-02-15) כי פיצויים בגין אובדן כושר עבודה, שנועדו לפצות על אובדן הכנסה עתידי של שנים רבות, ניתנים לפריסה לתקופה הזהה לפרק הזמן שאותו פיצויי נועד למלא (עשוי להיות לעיתים עשרות שנים – בפס"ד דובר על 20 שנה!), ולא עד 6 שנות מס בלבד כפי שגרסה רשות המסים בהתבסס על הוראות סעיף 8(ג) לפקודת מס הכנסה.

כבוד השופט אלטוביה מגן, מתבסס בפסיקתו על פס"ד של ביהמ"ש העליון בעניין שרל שבטון (ע"א 8960/07) שבו קבע כבוד השופט חנן מלצר כי הפריסה לפי הוראות סעיף 8(ג) הינה מהותית, וכלשונו של השופט:

"… בחינת אפשרויות פרשנותו של סעיף 8(ג)(3) ממספר זוויות הסתכלות מוליכה למסקנה, כי תכליתו של סעיף זה אכן הייתה לאפשר הסדר פריסה "מהותי" – כזה אשר משווה את מצבם של המשיבים למצבם של נישומים שהיו מקבלים את מענק הפרישה שלהם – פרסו על פני מספר שנים כהכנסה פירותית רגילה…". 

ביהמ"ש המחוזי אינו מקבל את עמדת רשות המסים כי הפריסה מוגבלת עד 6 שנות מס כפי שנקבע בסעיף (לרבות בחוזרים מקצועיים שפרסמה רשות המסים ביחס לסעיף), וקובע כי הסעיף מעניק (בסיפא) סמכות לרשויות המס להתיר חלוקה לשנים נוספות ב"נסיבות מתאימות". לגישתו של השופט – אם המקרה דנן, שבו עובד נפצע ומקבל פיצויים מחברת הביטוח בסכום של כ 1.3 מיליון ש"ח עבור פגיעה בכושר ההשתכרות ל – 20 השנים הבאות אינו מהווה "נסיבות מתאימות" – אזי מה כן?

לאור עיקר הנימוקים לעיל, מקבל ביהמ"ש המחוזי את הערעור וקובע כי ניתן לפרוס את ההכנסה ל 20 השנים הבאות.

* המערער הגיש בקשה (שאושרה) לאסור את פרסום שמו מטעמי צנעת הפרט.