רכבים פרטיים ב'עסק' – שיעור ניכוי מס התשומות?

בהתאם להוראות חוק מע"מ בכלל, וסעיף 18 (ב) לתקנות מע"מ בפרט, קיזוז מס תשומות בגין "תשומות מעורבות", ינוע, ככלל, בין 25% ל 66% – בהתאם לייחוס העסקי של השימוש vs הייחוס הפרטי של השימוש.

מכוח הסעיף כאמור, עוסקים רבים נוהגים לנכות מע"מ תשומות בשיעור של 66% על רכבים צמודים לעובד, בהתבסס על ההנחה שעיקר השימוש ברכב הינו עסקי. כך גם סברה רשת הקמעונאות יינות ביתן ביחס לשימוש ברכבים הצמודים שניתנו לעובדיה. רשויות מע"מ לא קיבלו את עמדתה, והאחרונה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בב"ש. במסגרת הסדר דיוני, צמצמו הצדדים את המחלוקת המשפטית לשאלה אחת בלבד:

מהו שיעור מס התשומות שיש להתיר בגין הנסיעות של העובדים (עם הרכב) מהבית לעבודה ובחזרה?

ביהמ"ש המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי הוראות סעיף 41 לחוק מע"מ קובעות כי: "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס". סעיף 18 לתקנות מע"מ מוסיף וקובע כי במקרה של שימוש מעורב (קרי, שימוש עסקי ופרטי), שיעור הניכוי יהיה בהתאם לעיקרון היחסיות, ובהעדר יכולת לקבוע את שיעור היחסיות כאמור: כלל אצבע לפיו במקרה שרוב השימוש הוא עסקי יותרו 66% (2/3), ואילו במקרה שעיקר השימוש הוא פרטי – יותרו 25% (1/4).

בבואו להקיש מהכלל אל הפרט (עניינה של יינות ביתן), קובע ביהמ"ש כי מלבד העובדה שהמערערת לא הוכיחה כי עיקר השימוש ברכב בנסיעות מהבית לעבודה הוא עסקי, לא ניתן לראות בנסיעות האמורות כנסיעות מאורגנות לעבודה כפי שנדון בפס"ד קינטון.

ביהמ"ש מוסיף ומציין את העדות של מע"מ לפיה הם אף אימצו גישה לקולא עם המערערת, שעה שיכלו לראות בתשומות כהטבה לעובד שאינה מותרת בניכוי כלל, אולם החליטו לבסוף להתיר לה 25%.

פסק הדין_יינות ביתן.